אבי לוטן - עורך דין לתביעות רשלנות רפואית. המשרד הוקם ב-1986 ומאז צבר ידע רב ומוניטין בתחום הנזיקין בכלל והרשלנות הרפואית בפרט. מאז הקמתו, הגיע המשרד להישגים עצומים תוך השפעה ישירה על ראשי הנזק המוכרים בפסיקה, קביעת תקדימים משפטיים חשובים ומעל לכל, השגת פיצויים גבוהים ומיטביים עבור הלקוחות.
רשלנות רפואית – תביעה בגין הולדה בעוולה
מאת: עו"ד אבי לוטן
בפסק הדין זייצוב נ' כץ (ע"א 518/82), קבע ביהמ"ש העליון הלכה מהפכנית שהכירה בזכות תביעתו של היילוד עצמו לפיצוי עבור נזקים שלטענתו נגרמו לו עקב רשלנות הנתבע שאפשר את בואו לעולם כשהוא סובל ממומים קשים.
בשונה מרוב תביעות הרשלנות הרפואית, בתביעה שעילתה "הולדה בעוולה", אין התובע טוען שהרופא או בית החולים גרם לתובע למום הנטען, אלא שהמום יצא מן הכוח אל הפועל עקב מעשה הרשלנות או מתן המידע הלקוי.
יכולות להיות מספר דוגמאות לעילות תביעה: ייעוץ גנטי רשלני שנעשה לפני ההיריון או במהלכו ואשר לא אבחן את המום ו/או המחלה הגנטית מבעוד מועד; פענוח רשלני של נתוני מעבדה שגרם התעלמות ממחלה המקננת ביולדת; רשלנות בפענוח ממצאי בדיקות אולטרא סאונד, ועוד.
בכל המקרים הללו, נמנע מן ההורים מידע חיוני, או סופק להם מידע שגוי בדבר מצבה של היולדת או מצבו של העובר, ולכן הם לא יכלו לשקול אם לבצע הפלה ולמנוע את בואו לעולם של יילוד עם מום.
בתביעות בגין הולדה בעוולה הטענה הינה למעשה כי בלא מעשה הרשלנות היו יודעים הוריו של היילוד על הסיכון בהיריון, והיו שוקלים את האפשרות להימנע מן ההיריון או לבצע הפלה, והוא לא היה בא לעולם בעל מום, שכן הוא לא היה בא לעולם כלל.
פסק הדין זייצוב הנ"ל, למעשה עורר את השאלה האם ראוי ומוצדק יהיה להכיר בתביעה שהתובע טוען בה למעשה שמוטב היה אלמלא בא לעולם ? סוגייה זו מעוררת שאלות משפטיות, מוסריות, אתיות, פילוסופיות ואף הלכתיות.
בפסק הדין זייצוב הנ"ל נפלה מחלוקת בין השופטים אם להכיר בעילה זו רק כשניתן לומר כי מוטב היה אילו לא בא יילוד זה לעולם, היינו רק במומים קשים ביותר, או שמא יש להכיר בה גם כשהמומים הם נסבלים יחסית, המאפשרים חיים רגילים או חיים המלווים בסבל "קל". השאלה באילו מקרים יש להכיר בעילה זו טרם הוכרעה במלואו והיא תיבחן בכל מקרה לגופו.